עיריית נתניה נ' מוצארט בכרמל אירועים בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית בסך 468,632 ש"ח, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר על ידי התובעת, עיריית נתניה, נגד הנתבעים, מוצארט בכרמל אירועים בע"מ ("החברה"), ובעלי מניותיה ("בעלי המניות"), מלכה בן צבי ("מלכה"), אהוד גד כהן ("אהוד"), נסים אשרף ("נסים"), אפרים ישראל ("אפרים") ויוסף חג'אג' ("יוסף").

2.לפי כתב התביעה החזיקה החברה בנכס המשמש מלון דירות, ואף ניתן נגדה פסק-דין בגין חוב ארנונה קודם (ת.א. 10278/06). לחברה חוב נוסף בגין ארנונה בסך כ-74,000 ש"ח. בעלי המניות נתבעים הן בשל החזקתם-שלהם בנכס, והן מהיותם בעלי השליטה בחברה (שהפסיקה פעילותה), וזאת מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992 ("חוק ההסדרים").

אעיר, כי כתב התביעה אינו מבאר כיצד הגיעה התובעת לסכום התביעה, ומדוע לכאורה נתבעת החברה בשנית לגבי הסכום שכבר נפסק לחובתה בת.א. 10278/06 הנ"ל. כמו-כן, לא פורט, ונראה כי בהמשך נזנח, הבסיס לטענה כי בעלי המניות החזיקו בעצמם בנכס המדובר.

3.בבקשת הרשות להתגונן טוענת החברה למעשה בית דין באשר לחלק הארי של התביעה, לאור פסק-הדין הנזכר, ובעלי המניות טוענים כי לא זו בלבד שתנאי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים אינם מתקיימים, אלא שהתובעת אף אינה טוענת כי הם מתקיימים. עוד טוענים בעלי המניות כי לבד ממלכה, הם אינם בעלי שליטה בחברה, שכן כל אחד מהם מחזיק רק ב-18.75% ממניותיה, ורק מלכה מחזיקה ב-25% מהמניות. הבקשה נתמכה בתצהירים קצרים, וזהים-כמעט, של כל אחד מבעלי המניות. אעיר, כי דווקא בתצהירה של מלכה נכתב כי אינה בעלת-שליטה, למרות שבבקשה עצמה הובאה טענה זו לגבי יתר בעלי המניות, בלבד.

4.לדיון שהתקיים בפני התייצבו אהוד, אפרים ויוסף, ונחקרו קצרות. לדברי ב"כ הנתבעים, לא הצליח ליצור קשר עם מלכה, וסבר כי היא בחו"ל, בעוד נסים אושפז לילה קודם בבית החולים.

יוסף העיד כי כל בעלי המניות ניהלו את החברה, וכי היא התנהלה בלא ציוד משלה. אפרים העיד כי מיום 13.11.05 אינו מעורב עוד בניהול החברה, ואף אמור היה להעביר את מניותיו ליוסף, אך לא עשה כן בפועל. אהוד אישר את דברי יוסף.

בדיון הודיע ב"כ התובעת, כי אכן החברה נתבעת רק לגבי החוב הנוסף בסך כ-74,000 ש"ח.

5.הצדדים סיכמו טענותיהם. הנתבעים טענו כי גרסתם לא הוכחשה לעניין אי-היותם בעלי שליטה, ולעניין אי-הברחת נכסים של החברה, שכן לא היו לה כאלה. לגבי מלכה טען ב"כ הנתבעים כי כנראה לא ידעה על הדיון. התובעת טענה כי פרשנות הנתבעים לסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, לעניין בעל שליטה, שגויה; וכי טענתם להעדר נכסים אינה מפורטת ונסתרת מהדו"חות הכספיים שצרפו הנתבעים עצמם לבקשתם.

יודגש, כי בפי החברה לא היו טענות הגנה לגבי החוב הנוסף שבכתב התביעה, ומשהסכימה התובעת להעמיד את התביעה נגד הנתבעת על סכום זה בלבד, אין לה עוד הגנה.

6.הוראות החוק הצריכות לענייננו הן, בראש ובראשונה, סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, שזו לשונו:

"על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית... ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית..., כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים.

בסעיף זה –

(...)

"בעל שליטה" כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה"

וזו לשונו של סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – "הפקודה"):

"(1) היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור.

(2) (...)

(3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה."

ובסעיף 119א(ד) לפקודה מוגדר "בעל שליטה" כך: